טיפול בהתמכרות

התמכרות משפיעה על כל החיים של המכור, כולל מערכות יחסים, קריירה, בריאות, ורווחה פסיכולוגית, והתאוששות מהתמכרות הוא תהליך ארוך, שדורש זמן, מחויבת, מוטיבציה ותמיכה. הגמילה מתבצעת באמצעות בטיפול ארוך טווח ב-3 רמות:

·         רמה הפיזית-רפואית, בטיפול תרופתי להתמכרות ולתסמינים.

·         ברמה הפסיכולוגית, לחיזוק הנפש של המכור שיקח אחריות על גופו ועל אורחות חייו.

·         ברמה החברתית, בכל הנוגע ליחסים של המכור עם המשפחה והחברים, ניתוק קשרים עם גורמים בעייתיים ושיקום תעסוקתי.

עבור אנשים רבים שנאבקים עם התמכרות, הצעד הגדול ביותר והקשה ביותר להתאוששות היא ההחלטה לעשות שינוי. המכור צריך להזכיר לעצמו בכל יום את הסיבות שהוא רוצה לשנות  ולהגדיר מטרות ספציפיות, מדידות, כגון תאריך פרישה או מגבלות על השימוש בסמים ובאלכוהול.

אין תרופת קסם או טיפול יחיד שעובד עבור כל המתמכרים. הצרכים של המתמכרים שונים מאחד לשני, ולכן טיפול בהתמכרות צריך להיות מותאם אישית לבעיות הייחודיות של המתמכר ולמצבו.

התמכרות לסמים, התמכרות לאלכוהול - טיפול וגמילה

בישראל ישנם מקומות מקצועיים וטובים לפנות לקבלת עזרה. רמת הטיפול תלויה בגיל המטופל, היסטורית שימוש בסמים ובאלכוהול  ובעיות רפואיות או פסיכיאטריות אחרות. הגמילה מהתמכרות חשובה גם כדי לקבל טיפול לבעיות רפואיות או פסיכולוגיות אחרות שהמטופל חווה. הסיכוי הטוב ביותר להחלמה היא באמצעות טיפול משולב שהוזכר לעיל: רפואי, פסיכולוגי וחברתי.

גמילה מהתמכרות לסמים והתמכרות לאלכוהול אינה דבר קל, אך לא ניתן לעשות זאת לבד. החיזוקים והקשר עם אנשים קרובים על מנת לקבלת עידוד, הדרכה ואוזן קשבת, היא חלק משמעותי ביותר בכל טיפול. תמיכתם של חברים ובני משפחה הוא נכס חשוב מאוד בתהליך הגמילה. אם המטופל מסרב לפנות ליקיריו, כי הוא מתבייש או כי איכזב אותם בעבר, חשוב ללכת לייעוץ זוגי או טיפול משפחתי.

אם החיים החברתיים הקודמים של הנגמל סובבים סביב הסמים או האלכוהול, ייתכן שיצטרך לקשור קשרים חברתיים חדשים. חשוב שיהיו לו חברים מפוכחים שיתמכו בתהליך ההתאוששות שלו ולבצע פעולות כמו הצטרפות לקהילה או קבוצה אזרחית, התנדבות, אימוץ בעל חיים, פיתוח תחביבים חדשים או השתתפות באירועים חברתיים שונים.

אם אין לנגמל בית יציב או חיים בסביבה נקיים מסמים מומלץ מאוד להכנס לטיפול בכפרי ומרכזי גמילה.

אפילו לאחר שהמכור נגמל מהתמכרות לסמים או אלכוהול, הוא עדיין צריך להתמודד עם הבעיות שהובילו לבעיות שלו מלכתחילה. רגשות של מתח, בדידות, תסכול, כעס, בושה, חרדה וחוסר תקווה יקננו בו גם כשהוא כבר לא ישתמש בסמים כדי לכסות עליהם. אם הוא התחיל להשתמש בסמים כדי להקהות רגשות כואבים, להרגיע את עצמו אחרי יום רע, או לשכוח את הבעיות שלו, הרגשות השליליים שקיננו בו יצופו על פני השטח לאחר הגמילה. כדי שהטיפול יצליח בטווח הארוך, הוא יצטרך לפתור בעיות יסוד אלה בעזרה תומכת של המשקמים אותו.

גמילה מהתמכרות לסמים ומאלכוהול הוא צעד ראשון חשוב, אך זהו רק תחילתו של תהליך ההתאוששות. הנגמל זקוק לזמן כדי להתאושש ולבנות מחדש את הקשרים שהשתנו כשהיה מכור. במהלך תקופה זו, התשוקה לסמים עשויה להיות חזקה. על הנגמל לעשות מאמץ מודע כדי להימנע מלחזור לאנשים, מקומות, מקומות בילוי ומצבים שיעוררו בו את הדחף לשימוש. לכן עליו להתרחק מחברים ותיקים שעדיין משתמשים בסמים או מכורים לאלכוהול ולהקיף עצמו באנשים שיתמכו באורח החיים החדש שלו, לא אלה שיפתו אתו להכנס בחזרה לתוך ההרגלים הישנים וההרסניים.

מומחים רבים ממליצים לנגמל להיות מעורב בפעילות כלשהי שתוציא את מרצו. קריאה, סרטים, פעילות גופנית (ריצה, רכיבה על אופניים) הן דוגמאות טובות של פעילויות מסיחות דעת. ברגע שהנגמל מתחיל להתעניייין במשהו אחר, הוא מוצא לרוב שהדחפים נעלמים. כמו כן חשוב שהנגמל ידבר עם חברים או בני משפחה על התשוקה לסמים או לאלכוהול כאשר היא מתרחשת. שיחות על תשוקה ודחפים יכולים להיות מועיל מאוד באיתור המקור של התשוקה ועוזרים לפרוק ולהקל על תחושת הדחף. חשוב גם להזכיר לנגמל שוב ושוב בעת הצורך את ההשפעות הרעות של הסמים עליו וכמה הוא הפסיד מהם. יש כאלה שכותבים זאת בכרטיס קטן בארנק שילווה אותם בעת הצורך.

חשוב שהנגמל יזכור שנסיגה או נפילות בדרך לא מעידים על כישלון הטיפול. במקום לוותר, עליו לשנס מותניו ולחזור בכל המהירות חזרה למעגל שממנו נסוג. ללכת שוב לפגישות מקצועיות, לקבל טיפול נוסף, ולאחר יציאה מכלל הסכנה להסתכל על מה שגרם לנפילה, מה השתבש, ומה ניתן לעשות בצורה שונה. להשתמש בניסיון הרע על מנת לחזק את המחויבות לגמילה.