הופעת המיומנויות המוטוריות של הילד ברצף אחיד, משקפת את הבשלת מערכת העצבים המרכזית שלו, שהנה תהליך גנטי, המתרחש בסדר וברצף אחידים. עם זאת, התהליך מושפע במידה רבה מהסביבה ומהגירויים שהיא מספקת; סביבה המספקת לתינוק גירויים להתנסות תנועתית-חושית, מעודדת את ההתפתחות המוטורית שלו ומקדמת אותה, ובתוך כך מסייעת בטיפוח כשרים מוטוריים והכרתיים בגיל מאוחר יותר. יתר על כן, עידוד וגרייה התפתחותית מסייעים להידוק הקשר שבין ההורה לתינוק.
בחודשים הראשונים משתמש התינוק בתנועות רפלקסיביות, ועיקר יכולתו המוטורית הרצונית היא בשליטתו בשרירי הצוואר. התינוק מזיז ראשו מצד אל צד כדי להימנע מאי-נוחות, או כדי למנוע חנק, וכן כדי לעקוב אחר גירויים מעניינים (מובייל למשל). בהמשך, הוא הרבה יותר משוחרר, ורפלקסים אחדים מתחילים להיעלם. האיברים משתחררים מן הכיווץ של התנוחה העוברית, והתנועה שהייתה קודם לכן רפלקסיבית, הופכת לתנועה רצונית, שהתינוק שולט בה. כך למשל, אחיזת היד הרפלקסיבית תהפוך לאחיזת יד רצונית. במהלך ההתפתחות מתקיים מעין "ריקוד משותף" שבו רפלקסים נכחדים ותחתם מופיעה תנועה רצונית. עם זאת, רפלקסים אחדים מתפתחים במהלך השנה הראשונה ואינם נעלמים לעולם, כמו החזרי היציבה העוזרים לאדם בשעת נפילה.
יש תינוקות המפגינים איחור או עיכוב התפתחותי ואינם משיגים את אבני הדרך ההתפתחותיים בטווח הנורמה. תינוקות אלו זקוקים לגרייה ולעידוד של שתי המערכות: המערכת התנועתית והמערכת התחושתית. שתי המערכות משפיעות זו על זו ומזינות זו את זו, ושום תנועה לא תתרחש בלא השילוב ביניהן.

כאשר מתבוננים בילדים עם איחור התפתותי, יש לבדוק מה מבחינה מוטורית או תחושתית מונע את השגת אבן הדרך התנועתית. למשל, כאשר תינוק אינו מתהפך, יש לבדוק את הדברים הבאים (מספר דוגמאות להתבוננות):
· האם הוא נוהג לשכב על הבטן, או שמא הוא נמנע מכך?
· האם הוא מצליח להעביר משקל מצד אחד של הגוף לצדו השני כאשר מניחים חפץ כגירוי?
· האם הוא מפגין תנועתיות כללית של הידיים והרגליים?
· האם הוא מצליח להרים רגליים מעבר לראש?
· האם הוא תופס רגל בעזרת כפות ידיו?
· האם טונוס השרירים תקין?
· האם יש הקשתה בשכיבה על הגב (כאשר אין הקשתה, קשה להתהפך מהגב לבטן)?
· האם התפתחות הרפלקסים של שיווי משקל תקינים?
· האם רפלקס מורו או הרפלקס האסימטרי של הצוואר נעלמים?
· האם מגיב כאשר מבצעים פיתול וקיבוע של האגן שלו?
· האם מרים ראש בשכיבה על הגב (תחילת התהפכות מהגב לבטן)?
· האם מפגין רגישות תחושתית באחד החושים (כמו רגישות יתר במערכת המגע)?

האבחון והטיפול נועדו לאתר למשל מה מונע את ההתהפכות. ייתכן מצב שבו התינוק אינו אקטיבי, שכן זהו הטמפרמנט שלו, והוא ישיג את אבני הדרך המוטוריים קצת יותר מאוחר בהשוואה לתינוקות אחרים בני גילו.
הטיפול נועד לשפר את תפקוד המערכות הסנסוריות והמוטוריות, ולהלן מטרותיו:
1. לשלב או לנרמל טונוס (מתח) של השרירים ושל היציבה כאשר הטונוס נמוך מדי או גבוה מדי;
2. להקטין היפר-טונוס (מתח שרירי רב מדי, נוקשות שרירית וטווח תנועה קטן) או היפו-טונוס (מתח שרירי נמוך, שריר רפוי, חלש) באיבר גוף, או טונוס משתנה (מעבר לא רצוני בין מצבים היפר-טוניים והיפו-טוניים);
3. לפתח מודעות לגוף על ידי תנועה מגוונת וסוגי מגע שונים;
4. לאפשר תנועה עצמאית ומכוונת של חלקי הגוף כדי ליצור בידוד איברים;
5. לשפר תכנון תנועתי (למשל, מעבר נכון ממצב זחילה למצב ישיבה);
6. להקטין רגישות במערכת הטקטילית (מערכת המגע);
7. ללמוד להתמודד עם רפלקסים או להשתמש בהם כדי להתקדם במשימות תנועתיות (למשל, ברפלקס המצנח העוזר לאדם בשעת נפילה);
8. להפגין תגובות של פשיטת יד הגנתית או תגובות תמיכה (הישענות);
9. לשפר קשר עין-יד על ידי הושטת יד לחפצים;
10. לשפר תפקודי מוטוריקה עדינה על ידי אחיזה ושחרור רצוניים של חפצים קטנים;
11. להפגין שליטה על הגוף בפעילויות מוטוריות, כמו זחילה על הגחון ובהמשך על הידיים ועל הברכיים באופן מוצלב;
12. להשתמש בתנועה כאמצעי להרגעה ולוויסות;
13. לפתח ביטחון בתנועה במרחב;
14. לעודד עצמאות ודימוי גוף חיובי.
אלו הן דוגמאות בלבד, והטיפול מתייחס לכל תינוק ותינוק בהתאם לקצב ההתפתחות האישי שלו, לטמפרמנט (המזג) שלו ולקשר הנוצר בינו לבין אמו.

דוגמות לתרגילים המעודדים התהפכות:
* לפני ביצוע תרגילים יש לבדוק את התנועתיות של התינוק באופן כללי, למשל על ידי: סיבובי מפרקים בידיים (כתפיים, מרפקים, שורש כף היד) וברגליים (מפרק ירך, ברכיים, קרסוליים); הצלבות (מפגש של יד ורגל נגדיים); ביצוע עיסויים עמוקים, ובדיקת היכולת של הילד לקבל מגע באמצעות כפות ידיים וחומרים שעשויים ממרקמים שונים (כמו כדור ספוג או כדור זיזים).

* שיכול רגל ימין על רגל שמאל, וההפך – יש לבדוק אם גם היד עוברת. יש לבדוק באיזה צד קל לתינוק לבצע את ההתהפכות. אם תינוק מעדיף להתהפך בצד אחד, הרי יש לחזק את הצד השני.

* לשכל את רגליו של התינוק (כמו בסעיף הקודם), ואז לעזוב ולבדוק אם התינוק מתהפך, ולאיזה צד.

* לשכל את רגל ימין של התינוק על רגלו השמאלית בעודו שוכב על הצד, ולהציג בפניו פעמון או קשקשן – הפעמון גורם למעקב עיניים ולרצון להושיט יד לחפץ, והדבר מוביל להתהפכות.

* להכניס את התינוק לתוך מנהרה, רצוי עם חלק שקוף, ואז לסובב את התינוק במנהרה ולגרום לו להתהפך (לא מתאים לכל אחד, מאחר שתינוקות אחדים עלולים לפחד).

* הנחת התינוק על הבטן, על גבי שמיכה (או ערסל) שהורה אוחז בה בכל צד. הורה אחד מרים את השמיכה מעלה וכך גורם לתינוק להתהפך. וכנ"ל לצד שני.

* התינוק שוכב על הבטן על כדור פיט-בול, ומניעים את הכדור מצד לצד, וכך גורמים לתינוק להעביר משקל מצד לצד לקראת התהפכות (יש להניע את הכדור ימינה, שמאלה, קדימה ואחורה).

* תינוק שוכב על הכדור ובמצב זה בודקים האם הוא מנסה להושיט יד לעבר בועת סבון. יש להציג את בועת הסבון בצד שמאל של הגוף ולגרום לגוף לנטות ימינה. אם אין העברת משקל, יש לכפוף את רגלו הנגדית על מנת לעזור לו.

טבלת התפתחות מוטורית של תינוק, מגיל חודש עד גיל 12 חודשים

נועה לויאן-אלול – בוגרת המכללה לחינוך גופני ולספורט ע"ש זינמן במכון וינגייט – התמחות בגיל הרך; בעלת תואר שני בייעוץ חינוכי-טיפולי – התמחות בחינוך המיוחד; לימודי תרפיה בתנועה באוניברסיטת חיפה ודוקטורנטית באוניברסיטת בן-גוריון. עוסקת בייעוץ משפחתי וזוגי ובתרפיה בתנועה לילדים עם קשיים רגשיים, חברתיים והתנהגותיים ועם ליקויים התפתחותיים בקואורדינציה. משמשת כמרצה בקורסים, בסדנאות ובהשתלמויות למורות, לגננות ולתרפיסטיות. השתתפה בכתיבת ספרים ומאמרים בתחומי התמחותה.

אילנה אליאור -מורה מוסמכת בכירה (b.Ed ) בוגרת סמינר הקיבוצים,בתחום תנועה ומחול
עוסקת בהוראת תנועה לגיל הרך מזה 24 שנים
בעברה הדריכה בקורס תנועה לגיל הרך בביה"ס למאמנים במכון וינגיט,
מקימה ומרכזת מזה 6 שנים, את קורס מדריכים לתנועה לגיל הרך, בביה"ס להסמכות, המועדון לספורט באוני"ב תל-אביב
סטודנטית לטיפול בתנועה.