הפורטל הישראלי
לפעילות גופנית

חזון הרזון – העריץ האכזר

מאת: דנה אברמוביץ

לא פעם מגיעות לקליניקה שלי נשים המבקשות לרדת במשקל – לרוב מדובר בנערות צעירות בתחילת שנות העשרים לחייהן – והן אינן שמנות כלל!
בדרך כלל מתלווה לביקור סיפור על ניסיונות חוזרים ונשנים לעשות דיאטות כאלו ואחרות, אך ללא הצלחה.
לא פעם אני מתקשה להסתיר את הפתעתי מבקשתן.
בבדיקת BMI אני מוצאת שהן בטווח המשקל התקין, וכשאני מסבירה להן שמשקלן תקין, הן מתקשות להאמין.
גם כשאני בודקת את הרגלי האכילה שלהן, אני מגלה הרגלים תקינים, ללא סימנים לאכילה חריגה (מה שהולם את משקלן התקין).
למה הן מגיעות?
מדוע משקלן מפריע להן?
לעתים רחוקות בלבד אני פוגשת נשים שיחסן לאוכל ולגופן הוא יחס של שוויון נפש. רובן מעוניינות לרדת במשקל ולהיות רזות עוד יותר, גם אם הן נחשבות רזות.
מדוע?
נשים בכל הגילים שואפות להיות רזות, כי כך מכתיבה להן התרבות.
אם בעבר אישה שמנה הייתה סימן לבריאות, לעושר, למיניות ולהצלחה בחיים, הרי היום המצב הפוך לגמרי. כיום מסמל הרזון יופי, הצלחה (בחיים האישיים ובקריירה), הישגיות וכוח.
ולא בכדי שטיפת המוח שאנו נחשפים אליה באמצעות הקולנוע, הטלוויזיה, ועולם הפרסום והאופנה – מעבירה מסר אחד ברור: כדי להצליח בחיים צריך להיות רזים וחטובים.
אבל לא סתם רזים, לא רזים בטווח המשקל התקין, הבריא, אלא רזים מאוד – על גבול תת- המשקל, ואם אפשר – גם פחות מכך.
אלא מה? הדרישה התובענית לרזון בלתי מתפשר אינה מתחשבת בשונות הטבעית הקיימת בין בני האדם במבנה הגוף ובמשקל. היא אינה מביאה בחשבון, כי משקל היעד שהיא מציבה מתאים לחלק מזערי של האוכלוסייה. וגרוע מכול – היא אינה נותנת מקום למי שאינו עומד בקריטריונים אלה.
מאידך, החברה המערבית, חברת השפע, מציעה מגוון מזונות אינסופי, זול וזמין.
גם לכאן המדיה שולחת את ידה הארוכה, באמצעות פרסומות למזונות עשירים בשומן, חטיפים ו-JUNK FOOD. כל אלו מוצגים על ידי דוגמנים (ולרוב דוגמניות) חטובים ורזים.
במקרה זה המסר הפוך: אם תאכל מזונות אלו, תהיה מוצלח, יפה, עשיר, מקובל בחברה...
והנה מסר כפול ובלתי אפשרי:
כדי להצליח בחיים עלינו להיות חטובים ורזים, ובו זמנית ליהנות ממזון שאינו מאפשר זאת!
כיצד משפיע מסרים כאלה על נערה מתבגרת בגיל המשמעותי לגיבוש זהותה?
בניסיון אבוד ואינסופי לנסות ולרדת עוד ועוד במשקל, כנגד כל הסיכויים.
ולתוך הקלחת הזו נכנסת בעוצמה תעשיית הדיאטות, המגלגלת מיליונים, ומנצלת את חלומם של מיליונים להתאים עצמם לדרישות הבלתי מתפשרות של התרבות שבה אנו חיים.

אז מה עושים? מהיכן מגייסים את האומץ להתנגד לשטיפת המוח הזו?
ראשית, עלינו להבין ש"חזון הרזון" אמנם אפשרי, אבל כפי הנראה לבודדים בלבד, בעיקר לאותם אלה המפיצים אותו.
שנית, כל אחד צריך לבחון את ערכיו הפנימיים ולבחון אם הם הולכים יד ביד עם הערכים ועם המסרים המשודרים באמצעי התקשורת.
כלומר, האם באמת הצלחה בחיים תלויה בעיניכם רק במראה החיצוני שלכם? או שמא הייתם רוצים תכונות נוספות שיתרמו להצלחתכם זו? אולי מעבר ליופי ולמראה החטוב אתם רוצים להיות משכילים, להגשים את עצמכם, להתפתח, ולתרום לחברה?
ככל שתתחברו לעצמכם יותר, ותגלו מהם הערכים הפנימיים שלכם, תגלו עד כמה המראה החיצוני הוא חלק קטן בלבד מתוכם.
ככל שתחיו את חייכם לפי ערכים אלה, תמצאו שהזמן והאנרגיה שאתם מקדישים ל "מקדש הרזון והיופי" מצטמצם ונעשה שולי. עוד תגלו, שרמת התסכול מהמאבק האינסופי במשקל הולך ומצטמצם.
ככל שתגשימו ערכים אלה, תגלו שחייכם נעשים מלאים, שלמים ומספקים יותר, ואז יש סיכוי שתתחילו לקבל את עצמכם, בדיוק כפי שאתם.