הפורטל הישראלי
לאיכות חיים

דיאטה; להתמודד עם נפילות

מאת: דנה אברמוביץ

למעשה, מחקרים מעידים על כך שבכל תהליך של שינוי התנהגות, כמו שינוי הרגלי אכילה, תהיינה מעידות שלעתים קרובות יהפכו לנפילות של ממש.

ראשיתה של הנפילה נמצאת באורח חיים לא מאוזן.
אורח חיים שכזה, שבו אנו עסוקים במה ש"אני צריך" הרבה מדי ובמה ש"אני רוצה" מעט מדי, הופך במהרה לאורח חיים בעל רמת לחץ גבוהה.
על מנת לאזן את אורח החיים עלינו להגביר את הפעילויות מפחיתות הלחץ (פעילות חברתית, יצירה, הרפיה, מדיטציה).
במקום הזה נכנסת הפעילות הגופנית כגורם מפחית לחץ משמעותי ביותר.
ואכן, מחקרים מצביעים על כך שמעבר לתרומה בשריפת הקלוריות ובהאצת קצב חילוף החומרים, לפעילות הגופנית גם תרומה פסיכולוגית משמעותית – פעילות גופנית מרגיעה, משחררת מתחים ומפיגה שעמום.

אורח חיים מאוזן מצמצם את הצורך בפיצוי ואת תחושת ה"מגיע לי".
באופן זה, הכמיהה והדחף לאכול, קטנים אף הם.
גם כאן לפעילות הגופנית תפקיד.
אכילה כצורך לפיצוי מיידי מהווה גורם מקל ומספק באופן מיידי, אך המחיר כבד ובסופו של דבר נגרם סבל (השמנה).
החלפת האכילה בפעילות אחרת, כמו פעילות גופנית, גורמת לתחושת סיפוק והקלה, ללא גרימת נזק וסבל בהמשך.
מיומנות זו של התמודדות עם נפילות היא מיומנות נרכשת ואפשרית עבור כל אחד.

הכמיהה והדחף לאכול אינם נובעים רק מהרצון לפיצוי מיידי, הם יכולים להתעורר גם כתגובה לגורם חיצוני. גורם חיצוני יכול להיות חשיפה למזון באירועים חברתיים, הכנסת מזון שקשה לעמוד בפניו הביתה וכולי – מה שקרוי "מצב סיכון".
התמודדות עם כמיהה ודחף לאכול יכולה להיות על ידי הימנעות מחשיפה לפיתוי, כמו הימנעות מהכנסת מזון מסוים הביתה או הימנעות מהשתתפות באירועים, במידה והחשיפה לאכול בהם מעוררת דחף לאכילה בלתי רצויה.

אם לא ניתן למנוע את התעוררות הדחף לאכילה, ניתן להתמודד אתו על מנת למנוע נפילה.
לדחף מבנה של גל: הוא בא בתכיפות מסוימת, יש לו עוצמה מסוימת (גובה הגל) והוא נמשך פרק זמן מסוים.
לבסוף הוא חולף, גם אם לא "נכנעים" לו.
המתנה של כ-25 דקות גורמת לירידה משמעותית של הדחף.
בפרק זמן זה, התנתקות מאזור האוכל (יציאה מהבית, מעבר לחדר אחר), הרפיה ופעילות מסיחת-דעת כמו פעילות גופנית (שגם תורמת להרגעה) יכולות לסייע בהתגברות על הדחף.

הבנת הסיטואציה והמחשבות המביאות לנפילה הנה חיונית בפיתוח היכולת למניעת נפילה בפעם הבאה.
פיתוח מחשבות חלופיות ותכנון התנהגות חלופית בסיטואציות המובילות לנפילה, זהו השלב הבא.

ולבסוף, על מנת לא להפוך נפילה שהתרחשה לכישלון של ממש, עלינו להבין שנפילות הן חלק בלתי נמנע בכל תהליך של שינוי הרגלים.
נפילות אינן מעידות על חוסר יכולת, על העדר כוח רצון או על "אופי חלש".
פרידה מרגשות-האשם בעקבות נפילה, והבנה שהנפילה היא הזדמנות נפלאה לרכוש כלים נוספים להתמודדות – הן חיוניות מאוד לחידוש המחויבות לתהליך.
חידוש המחויבות להמשך התהליך הוא אשר יבטיח את ההצלחה בהשגת המטרה.